ההתחלה - מדוע החלטתי לפתוח את הבלוג הזה?
אז אנשים בטח ישאלו את עצמם מדוע פתחתי את הבלוג הזה ומאיפה בכלל כל זה התחיל?
כבר עכשיו שאני כותב את השורות האלה, אני מבין שהבלוג הזה הולך להיות אחד הדברים הגדולים שהולכים להיות בהמשך, ואני יודע שאנשים בהמשך יחפשו וירצו לדעת מאיפה הכל התחיל, אז הנה כאן ממש עכשיו, אני כותב את השורות האלה, ויודע שזה הולך להיות אחד הבלוגים הגדולים והמצליחים - יכול להיות שזה יקח שנה מהיום, ויכול להיות שזה יקח חמש שנים מהיום, אבל אני יודע דבר אחד - זה יקרה.
אז כרגע אתם בטח מעבירים עלי כל מיני ביקורות, אבל כשתמשיכו לקרוא - תבינו שהעולם שלנו עובד קצת הפוך, וזה למה רוב האנשים הם לא מצליחים להגיע למטרות שהם רצו, והחלומות שהיו להם בעבר מזמן התפוגגו והם פשוט חיים כדי לשרוד ולהמשיך לעשות את מה שלימדו אותם לעשות.
ואם הגעתם לבלוג הזה, אני מבין שיש משהו שמפריע לכם, משהו שמציק לכם, משהו שלא מסתדר לכם בקו המחשבה שלכם ומטריד אתכם כל יום ויום.
האם זה המצב הזה שאתם תקועים באותו מצב כבר זמן רב ומחפשים איזה שינוי שיגיע ולא מבינים למה הוא לא מגיע?
האם זה המצב המתקדם הזה של נפילה לקרשים? נפלתם כל כך חזק ואתם כבר לא יודעים מה לעשות ואתם מנסים לחפש כל אפשרות כדי לצאת מהמצב הגרוע שלכם?
זה יכול להיות עוד המון המון סיבות, אבל קודם כל ברוך הבא לבלוג שלי; אז הנה מגיעה השאלה הגדולה:
מי אני ולמה הקמתי את הבלוג הזה?
שלום לכולם, אני דניאל כץ, כיום בן 24, גדלתי ועדיין גר בנתניה. מאז ומתמיד הבנתי שהחשיבה שלי שונה משל אחרים, אני מאז ומתמיד הבנתי שמגיע לי הרבה יותר, שאני רוצה הרבה יותר, ושיש לי שאיפות ומטרות מאוד ברורות לחיים שלי. הבנתי שאני לא הולך לחיות כמו כל רוב האוכלוסיה, הבנתי שאני רוצה חיים שונים, משהו שיתן לי סיפוק אדיר לחוות את החיים האלה.
הבנתי כבר מגיל קטן כי אנחנו כאן זמן קצוב של כמה עשרות שנים (אולי בקרוב זה יהפוך להיות מאות... אבל זה כבר סיפור אחר), ואם אנחנו לא ננצל את השנים האלה שיש לנו כאן בכדור הארץ הזה - אז למה לעשות את מה שאנחנו עושים מלכתחילה?
אני גדלתי כמו רוב האנשים שהכרתי, בית ספר יסודי -> חטיבה -> תיכון (חשוב לציין שעד היום התעודת בגרות שלי שוכבת איפשהו במגירות האפלות של הבית ספר תיכון שבו למדתי. פעם אחת הגעתי לאחר שסיימתי את תקופת הלימודים שלי שם, שאלתי על התעודה, אמרו לי שבגלל שלא עברתי ספורט בציון עובר - אני לא זכאי לקחת את התעודת בגרות שלי. מאותו רגע נפל לי האסימון שמשהו כאן לא מסתדר לי מבחינת מערכת החינוך... אם אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה - למה אני צריך ציון עובר בספורט?!
לאחר תקופה לא קצרה התגייסתי לצבא, הייתי לוחם בקרבי, הכרתי שם עוד המון אנשים חדשים, ולחלק קטן מהם הייתה את אותה מחשבה כמו שלי, והתחילו להביא לי ספרים, ולאחר שקראתי חלק מהספרים האלה הבנתי שהעולם שלנו מתנהל בצורה מאוד מוזרה ולא הגיונית, ובגלל זה לא הרגשתי שמשהו מסתדר לי כל הזמן.
אני יכול לכתוב על הנושא הזה עוד מגילות ארוכות, אבל אני אחסוך ואנסה כמה שיותר לתמצת, חלקכם יבינו למה אני מתכוון כי אתם כבר באותו קו מחשבה, חלקכם יחשבו כי אני טועה - אני מצטער שאין לי זמן כרגע להסביר, כנראה בהמשך אני אתן את ההסברים שלי, וזה יהיה מובן יותר.
לאחר הצבא עבדתי ב-2 עבודות כשכיר - משלוחים ואבטחה - ואלה היו העבודות האחרונות של כשכיר.
לאחר מכן הקמתי את העסק הראשון שלי שהיה מוקד מכירות טלפוני, טלמרקטינג, היה לי משרד, מזכירה, עובדים. זה היה העסק הראשון שלי, והעסק הראשון שכשל. אבל זה היה התואר שלי בעסקים, והוא עלה לי הרבה פחות מתואר ראשון במנהל עסקים. למדתי על מכירות ושיווק, צברתי ניסיון בגיוס עובדים, ניהול עובדים, הדרכת מכירות, ניהול של עסק, תקציבים, מיסים, ראיית חשבון, גיוס לידים, עבודה מול לקוחות, מול ספקים, מול אנשים, ניהול זמנים ועוד הרבה...
שהעסק נפל וסגרתי אותו יכלתי לפרוש, ולהגיד שלהיות עצמאי זה לא בשבילי, ולהפסיק לנסות, אבל בזמנו קראתי ביוגרפיות של המון אנשים שהצליחו, וקראתי מאמרים, והבנתי שרוב האנשים המצליחים ניסו מספר פעמים, וגם אחרי שנכשלו וחלקם פשטו רגל הם עדיין שמרו על קו מחשבה של הצלחה, והמשיכו ובסוף הצליחו.
אז המסקנה שלי היא - להמשיך ולא להפסיק!
לאחר שעזבתי את תחום התקשורת, התחלתי לעבוד בתחום ההגברה והתאורה, תחום שעסקתי בו בגילאים 16-18, חזרתי לעסוק בתחום הזה כעצמאי, פרילנסר, ועסקתי בתחום הזה קרוב לשנתיים, יצרתי לעצמי ספקים חדשים שעבדתי איתם, והגדלתי את גודל ההכנסה שלי מהר מאוד בתחום הזה.
במקביל לעובדה בתחום ההגברה והתאורה התחלתי להתעניין בשני נושאים נוספים - כסף באינטרנט והתפתחות אישית.
דצמבר 2015 היה החודש האחרון שעבדתי בתחום ההגברה והתאורה ובינואר 2016 עסקתי אך ורק בכל הקשור לכסף באינטרנט, מכירות והתפתחות אישית.
אז למה הקמתי את הבלוג הזה?
אני הבנתי שכאשר נולדנו, אנחנו נולדנו לנצח! אבל תוכנתנו להפסיד...
מה הכוונה? מאז ומתמיד סגרו לנו את הגבולות, גידלו אותנו בכלוב, אמרו לנו מה אסור לעשות ומה כן לעשות, סללו לנו את הדרך מחשבה לקיבעון שנוצר כאן על ידי גורמים הרבה יותר גדולים שנוח להם שרוב האוכלוסייה בקו מחשבה הזה. לימדו אותנו שאם לא נלמד, אנחנו לא נצליח בחיים. שבלי לימודים לא נוכל להשיג עבודה טובה - "עבודה בטוחה" (תשאלו את עובדי מגה האם יש דבר כזה עבודה בטוחה), לימדו אותנו ללכת לעשות תואר, ולהיות שכירים במשרדים גדולים ויוקרתיים כדי להרוויח טוב. ולקוות שנתקדם מהר בעבודה, שנקבל העלאת משכורת, ושנחסוך כסף לבית טוב לגור בו, ושנחכה לפנסיה תוך כדי שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו לעשות בידיוק את מה שלימדו אותנו לעשות.
עצרו הכל! האם אתם רואים כאן משהו לא תקין?
אתם לא חושבים שנולדנו להרבה יותר מזה? להרבה יותר מאשר:
להיות תקוע באותה עבודה 8-12 שעות ביום?
לבזבז זמן יקר בנסיעה לעבודה כל בוקר וכל ערב חזרה מהעבודה?
לעבוד בשכר לפי שעה שלא מכסה את כל הוצאות המחייה המינימליות?
לקבוע לנו מתי אנחנו יכולים לקבל קידום ומתי אנחנו לא?
להיות בלו"ז מסיבי סביב השעון ולא להתקדם באמת בחיים?
לעבוד כל החיים בשביל לקחת משכנתא לדירה שנגור בה בעלות מופרזת?
והרשימה עוד ארוכה מאוד...
אבל אלה הדברים שבאמת מרגיזים אותי, וקשה לי להבין אותם. אנשים עובדים, כדי לשלם על הרכב שמביא אותם לעבודה, ומחזיר אותם לעבודה שמשלמת להם על דירה שהם בקושי נמצאים בה. איפה ההיגיון?!
והסיבה שבגללה פתחתי את הבלוג הזה היא כדי שאתם, הקוראים, תקבלו את הערך שאני מציע בבלוג הזה ותיישמו אותם בחיים שלכם, ומספיק שאדם אחד לקח אפילו את הערך הכי קטן שלי, וזה יצר אצלו שינוי לטובה - אני את שלי עשיתי!
